<h1>העתים הובא בהאורה לרש"י סימן ק"י</h1>
<h2>דף ל.</h2>
ועוד ההוא תנורא דטחו ביה טחייא אסר רבא למיכל ריפתא בכותחא. ואי תנור של מתכות הוא ושגריה מבחוץ ביני וביני שפיר דמי, ואי [תנור של חרס הוא] שגריה מבפנים שפיר דמי. כדתניא אין טשין את התנור באליה. ואם טש כל הפת אסורה כולה עד שיסיק את התנור.
<h2>דף עו.</h2>
איסור שנפל לתוך היתר, במאי דבלע קדירה משערינן. והני מילי היכי דמשערי' האיסור כמות שנפל שם תחילה, דהתם ודאי משערינן בהיתר דבלע קדירה, אבל אם באנו לשער האיסור כמו שבא לפנינו מצומק בבישול, אין משערינן במאי דבלע קדרה, דהתירא בלע דאיסורא לא בלע, שאף האיסור נבלע ממה שהיה וכי לא משערינן לקדרה עצמה, הני מילי להקל, כגון שהוא של היתר, אבל אם הוא של איסור, כגון קדרה חולבות ובשר רותח לתוך חלב רותח, או כל דבר איסור שנפל לתוך היתר, חם לתוך חם אסור, חם לתוך צונן וצונן לתוך חם, הלכתא כשמואל דתתאה גבר, הילכך חם לתוך צונן מותר ובעי הדחה, צונן לתוך חם אסור.
<h2>דף עו:</h2>
ואסור נמי לאפות את הפת עם מולייאתא של בשר או של גבינה בין מגולה בין מכוסה. דההוא פיטמא שעל כסוי המולייתא הא חזינן דלא מעכבא ריחא כלל למפעפעא שומנא למעלה מן הקרום. ועוד שפותחין אותה בכמה מקומות כדי שלא יתנפח קרום של מעלה. וקרום של המולייאתא לאו כלום דקא נפיק ריחא וריחא מילתא הוא. ואף לדברי האומר ריחא לאו מילתא הוא, הני מילי תנור שלהם שפתחו למעלה, דלא מיעכבא ביה ריחא, דנפיק דרך פתחו ולא אישתהוי לגויה ריחא דאיסורא, ולא מפטמי אהדדי. אבל תנור דידן שפתחו מן הצד, ודאי קא מעכב ביה ריחא ומפטמי אהדדי איסורא מהתירא ומנא תימרא שסתם תנור שדברו בו חכמים בשפתחו למעלה דבכל דוכתא אשכחן דתני מדביקין פת בתנור בדופני התנור, ולא בקרקיעיתו. ותו אמרינן גבי יום טוב [ביצה ד' ע"ב] עצים שנשרו מן הדקל בתנור ביום טוב, ולא משכחת לה אלא בתנור שפתחו למעלה ונותנין בו מולייאתא כשהוא מכוסה ואופין אותה עם הלחמים בתנור ובלבד שיהיו מרוחקין זה מזה, וכשאינה מכוסה אופין אותה לבדה, ואחר כך מעיינין שלא יצא ממנה על קרקעות התנור, ואפין הלחמים אחר שיוציאנה, אבל של גוי לאפות עם ישראל ודאי אסור, ויראי חטא משהין אותה בפי התנור, ולא בפנים התנור, שלא יהא כל כך הריח ללחמים, אבל הכל מודים שכל שנאפה בתנור עם המולייאתא אפילו מכוסות של נבילות וטריפות ודאי הכל אסור דריחא מילתא הוא.
פת שאפאה עם הצלי בתנור אסור לאכלה עם כותח, ואף על פי שכותח לא נתערב אלא בנסיובי דחלבא, ואינו ממש חלב וגבינה אסור, ועוד דהאי ביניתא דאטווי בהדי בישרא ואסרה רבא מפרזקיא למיכלה בכותחא.
